הלב והרחם: ציר החיבור הנשי

נולדת אישה במאה העשרים ואחת. את מכירה את איברי הרבייה הנשיים, מכירה פחות או יותר את תנועת המחזור החודשי שלך ומה קורה לגוף בזמן הווסת, את כנראה חותרת למיניות בריאה ולנשיות מתפתחת, ומשקיעה בשינויים הנדרשים.

אבל האם ידעת שיש בגופך ממד פיזיולוגי המחבר בין שני קטבים?

האחד - שמיים: אינסוף, גבהים פתוחים, אור. והשני - תהום: מים עתיקים, מי תהום שמחלחלים עמוק פנימה, חושך.

מלך הקוטב הראשון הוא הלב. מלכת הקוטב השני היא הרחם. וביניהם – ציר חיבור.

ערוץ ה-Bao Mai והרפואה הסינית

ציר החיבור שבין הלב לרחם הוא רעיון, הוא כוונה, אבל הוא גם מרידיאן פיזי. מרידיאן הוא מסלול זרימה של אנרגיה בתוך הגוף. בטח שמעתן או התנסתן בטיפול ברפואה סינית, טיפול שבמהלכו משתמשים בנקודות דיקור כדי לאזן את האנרגיה ואת תפקוד האיברים בגוף.

בכתבים העתיקים של הרפואה הסינית, הערוץ המחבר בין הלב והרחם נקרא Bao Mai:

• Bao = מעטפת
• Mai = ערוץ זרימה

למרידיאן ה Bao Mai יש נקודות דיקור שבאמצעותן ניתן, לפי הרפואה הסינית, להשפיע על הלב והרחם ולעודד את החיבור והזרימה ביניהם. במאמר זה אני רוצה להביא ולהדגיש בפנייך את האוצר שאת נושאת בגופך – אוצר שככל הנראה אינך מודעת אליו במלואו. במצב בריא, כשהתנועה זורמת והרמונית, מתקיימת תנועה פתוחה המחברת בין הלב לרחם, ויכולה לתמוך בתפקוד תקין של מערכות מגוונות בגוף.

המקור לדיכוי הרגשי

בואו נעשה רגע זום אאוט. אנחנו חיות בחברה פטריארכלית המכהנת כחמשת אלפים שנה. תרבות הפטרון, השליט, מאופיינת במעמד ומעמדות, בהיררכיה, בשליטה באמצעות כוח על אנשים ועל משאבים, ובמדידה אינסופית של ערך והצלחה. לתרבות הזו יש יתרונות רבים וגם חסרונות, אולי רבים יותר, אבל לא ניכנס לזה עכשיו.

נחזור לגוף הנשי, לממד הלב והרחם. לאורך השנים, הנשיות והגוף הנשי עברו דיכוי. היום אנחנו פוגשות את הדיכוי הזה, לרוב, ברבדים אנרגטיים ורגשיים: סביב תחושת הערך שלנו, סביב הקושי להתבטא בחופשיות ומתוך חיבור לביטוי משוחרר – לא קפוא, לא נמנע, ולא כזה שפועל מתוך מאמץ להשפיע על איך תופסים אותי.

היום בחברה שלנו, ברוב המקרים, אדם שיפעיל עלינו כוח אלים מסתכן במעצר ובכניסה לכלא, והוא כנראה יחשוב פעמיים לפני שיפעל בכיוון הזה. אז מדוע אנחנו עדיין חשות את האנרגיה המדכאת ואת הרגש המדוכא? בעיניי, יש לכך שתי סיבות מרכזיות:

1. התרבות שלנו עדיין פטריארכלית: היא אולי מוצפת ברעיונות ובאג'נדות של חופש וקבלת האחר, אבל בעומק היא עדיין מופעלת ופועלת מתוך שליטה, כוח והפרעת מדידה בלתי פוסקת של כל דבר ותחום.
2. רעיונות לא מוחקים רגשות: אנחנו נושאות בתוכנו מטענים רגשיים שהצטברו לאורך זמן. מתוך תפיסת עולם רוחנית, ניתן לומר שכולנו נשמות מתגלגלות שהתנסו במצבים שונים ובסיפורי חיים כואבים – חלקם פרי יצירתה של התרבות הפטריארכלית.

במידה ומעולם לא התעמקתן במושג גלגול נשמות, או שאינכן מאמינות בו, אני מקווה שמאמר זה יוכל לשפוך מעט אור על התחום הזה ולקרב אתכן אליו דרך החוויה הגופנית והרגשית.

גלגול נשמות מדגיש את רעיון התיקון, את הדבר החזק והעמוק ביותר שמניע נשמה: התפתחות המבקשת להתקרב עוד ועוד לאהבה האלוהית ולהידמות לה.

המטען הרגשי והשפעתו על הגוף

מניסיוני האישי, מתוך תהליך ההתפתחות שלי וגם מתוך הקליניקה והעבודה עם מטופלות, אני לא מתרשמת שיש צורך לחפור ולהתעסק בסיפורי הגלגולים הקודמים שלנו.

מה כן חשוב? חשוב להבין שבמהלך החיים הנוכחיים והקודמים, אנחנו צוברות בתוכנו מטענים רגשיים בעקבות משברים וטראומות. מטען רגשי שלא התפרק ממשיך להדהד ולהתגלגל איתנו בגוף ובנפש, עד שתתרחש אפשרות לפריקה שלו. זה יכול להסביר, בחלק מהמקרים, תופעות שונות כמו פחד גבהים, פחד ממקומות חשוכים וסגורים, תחושת רדיפה ושלל תחושות אחרות שלא תמיד ברור מניין הגיעו, ונדמה שהן פשוט היו שם מאז ומתמיד.

העניין עם מטען רגשי הוא שכאשר הוא מצטבר בגוף לאורך זמן, הוא עשוי להשפיע על סימפטומים, כאבים, שפת גוף ואפילו על הדרך שבה אנחנו נושאות את עצמנו בעולם. הגילוי הפשוט והמרעיש הוא שיש דרך משמעותית לפרוק מטען רגשי ולהתמיר אותו: להרגיש אותו. כאשר אני לא מרגישה את המטען, הוא נדחס פנימה בתוך הגוף, ואני ממשיכה לשאת אותו הלאה.

כיצד הרגש נרשם בגוף?

התשובה הפשוטה והקצרה היא שרגש, כמו מידע רב אחר שזורם בגוף, נרשם וזורם בדם. ההורמונים שהמוח מפריש, הנוירוטרנסמיטורים, הוויטמינים, המינרלים, החלבונים, תאי מערכת החיסון – אינפורמציה רבה שנכנסת לגוף או שנוצרת בגוף נעה בזרם הדם. הדם מסיע ומפיץ את האינפורמציה ברחבי ממלכת הגוף, אל האיברים ואל התאים.

ברמה הרגשית, נתייחס לקידוד הרגש בדם דרך שני מנגנונים:

1. הלב

הרפואה הסינית מתארת באופן פיוטי ומרגש את הקשר שבין הלב לדם. חותם הלב מוטבע בדם באמצעות פעימות הלב.

דקה אחת לוקח ללב להזרים דרכו את כל נפח הדם של אישה בוגרת – כחמישה ליטרים דם. פעימת לב = חותמת הלב על הדם.

הלב הרגיש והפתוח, שדרכו אני יכולה להרגיש את עצמי ואת הסביבה, לחוש אמפתיה, שמחה, אושר, עצב, כאב ופחד, מחובר לכל איברי החישה: עיניים, אוזניים, אף, פה ועור. באמצעותם נכנס קלט פנימה ומתעוררת תחושה, מתעורר רגש בלב. הלב פוגש רגשות כל הזמן, אין רגע ריק מחוויה רגשית. את החוויה הרגשית הזו, הלב כמו חותם על הדם כשהדם מגיע אל חדריו וזורם דרכו. משם הדם נוסע אל כל תאי הגוף ומפיץ אליהם את החוויה הרגשית.

2. הרחם

הרחם בגוף האישה מחוברת, בתפיסה הרוחנית, לרחם הקוסמית (הרחם הגדולה) דרך חבל טבור אתרי בלתי נראה.

הרחם הקוסמית היא מושג המתאר את האלוהות הנקבית. התנועה המחזורית של עונות השנה היא חלק מהביטוי של האלוהות הנקבית והמקבילה של הוסת והמחזור הנשי בגוף האישה. דרך חבל טבור אתרי זורמת אינפורמציה בין שני הרחמים. ישנו כאב קולקטיבי, אנרגיה תקועה שמצטברת והצטברה לאורך ההיסטוריה ברחם הקוסמית, והוא הגיע אליה מהסיבה שלכל אישה יש חיבור עם הרחם הגדולה (הקוסמית) ובמצב שכאב נשי תקוע בגוף האישה הוא עובר אל הרחם הגדולה.

תהליך השחרור והריפוי בווסת

לרחם יש קשר משמעותי לדם. שכבות של דם יוצרות את רירית הרחם – דם שהלב חתם, דם שמועשר במידע שהגיע מהרחם הגדולה, דם שמכיל את הסיפור הבין-דורי, הסיפור הגנטי של שושלת האישה, ואת ההעברה הבין-דורית.

פעם בחודש, כל חודש, דם משתחרר מגוף האישה. גם הלב וגם הרחם מושפעים מאוד מהתהליך הזה, כיוון שיש בו אפשרות לפנות מהגוף רגש, במידה והאישה מצליחה להצטרף לתנועת השחרור הזו.

השחרור וההתמרה יכולים להתרחש כאשר אישה מסכימה להרגיש את הכאבים שנחתמו בדמה – מכאב אישי, מהשדה הקולקטיבי, מהשושלת שלה ולעיתים גם מגלגולים קודמים. כאב הדיכוי הנשי, למשל, והסיפורים האינסופיים שקיימים בספרייה הקולקטיבית שברחם הגדולה על הטראומה הנשית שחוו נשים לאורך ההיסטוריה, יכולים לעבור אל גוף האישה כמטען רגשי המחפש מקום להתפרק. זוהי תנועה של ריפוי, כיוון שהכאבים עומדים תקועים ברשת הקולקטיבית וממתינים לאפשרות לעבור התמרה דרך נוכחות פיזית ברחם.

זה לא פשוט לאפשר את הכאב הזה. מדובר בכאב סמיך, דחוס ומפעיל. בתפיסתי, כשאישה עדיין מתקשה לתת מקום לרגש ולתנועת השחרור שמבקשת להתרחש, ההתנגדות לרגש כמו גם חוסר המודעות אליו עלולים להוביל להגברת הכאב והסימפטומים הגופניים. ניתן לדמות את עליית הכאב בזמן הוסת למים בתוך צינור תקוע. המים הם הרגש המבקש לזרום בכלי הדם, וחוסר המודעות/היכולת לאפשר את התנועה הרגשית היא מה שיוצר את התקיעות בצינור/כלי הדם וכך נוצר הכאב שהוא במילים אחרות חסימה רגשית.

מכיוון שהוסת מערבת שני איברים שבמהותם מחוברים לרגש ולמטענים רגשיים, התנגדות לרגש עלולה להשפיע מאוד על מיחושים ומצבי רוח בזמן הוסת. הכאבים יכולים להיות מלווים בסימפטומים נוספים מלבד כיווצי הרחם, לדוגמא:

• פלפיטציות וחרדה.
• מועקה, חוסר סבלנות וכעס.
• כאבים שמקרינים לגב או לרגליים.
• כבדות, עייפות וכאבי ראש.

הערה חשובה: כאשר יש כאבים חזקים, סימפטומים חריגים או מצוקה גופנית משמעותית, חשוב לפנות גם לבירור רפואי מתאים. העבודה הרגשית והאנרגטית יכולה להיות משמעותית, אך היא אינה מחליפה הקשבה רפואית לגוף.

סיכום: הדרך לנשיות מפותחת

הפעלת המשאב הייחודי שקיים בגוף האישה – Bao Mai, ערוץ החיבור – יכולה להוות תפנית בעלילה הנשית ולעזור לאישה ליצור ויסות פיזי ורגשי. ויסות כזה יוצר מצע של קבלה, מקום שבו אפשר להרגיש את המורכבות הרגשית מבלי להיבהל ממנה.

הפעלת Bao Mai באמצעות פיתוח המודעות אליו יכולה לחבר אותנו לנשיות מפותחת: כזו שמצליחה לפרוק עוד ועוד מן הטראומה הנשית ולנקות אותה מהשדה, כך שנוכל להתפנות לנשיות שמצליחה ליצור ולבטא את עצמה בעולם – לא מתוך שאלת הערך העצמי, אלא מתוך שאלת הביטוי היצירתי. ביטוי כזה מחובר למשענת פנימית יציבה, שהיא בסיס ומקור לחיבור לנשיות: הקשר שבין הלב והרחם.

בחלק הבא של המאמר: אפרט על טראומה והשפעתה על הנשיות ועל חיבור Bao Mai. במאמר השלישי (שיעסוק בפריון): אכתוב על הדרכים שבאמצעותן ניתן לפתוח את הזרימה בערוץ Bao Mai ולחיות מתוך חיבור ללב ולרחם.

אולי הצעד הבא שלך מתחיל כאן

אם את מחפשת ליווי, בבריאה תוכלי למצוא נשות טיפול לפי תחום, גישה ואזור — או לפגישות אונליין מכל מקום. בקצב שלך, בלי התחייבות.